המדריך לבחירת עו"ד לעסק חדש

ישראל היא מדינה העומדת בראש הרשימה במספר תחומים: מספר עורכי הדין הגבוה יחסית לכמות האוכלוסייה, או מספר העסקים אשר נפתחים ואינם מחזיקים מעמד ונסגרים – לדוגמה. מדריכים טובים אשר באים לייעץ לפתיחת עסק חדש או הרחבת הקיים יזכרו את שתי הרשימות הללו, ויוציאו מעז מתוק. ליווי משפטי לעסק יכול לתרום רבות לעסק בתחומים רבים: ניסוח חוזים, גביית חובות, יחסי עובדים, התנהלות מול הרשויות השונות או רישום קניין רוחני. מספרם הרב של עורכי הדין בארץ מבטיח כי ניתן לשכור שירותי עורכי דין שמתאימים בדיוק לצרכים של העסק.

התמחות משפטית

קיימים סוגים שונים של עורכי דין הנבדלים אלו מאלו על פי מדדים שונים. אחד הממדים החשובים במדריך לבחירת עורך דין חדש הוא מדד תחום ההתמחות של עורך הדין. עורכי דין מתמחים בתחומים שונים וכשם שלא תשכרו עורך דין המתמחה במשפט בינלאומי כדי לייצג אתכם בבית הדין לתעבורה או לדיני משפחה, כאשר באים לשכור עורך דין לעסק כדאי להבין מה הם צרכיו של העסק ועל פי נתונים אלו להחליט מהו תחום ההתמחות בו אתם זקוקים לתמיכה משפטית.

• קניין רוחני – התמחות בתחום הקניין הרוחני מבטיחה כי החידושים שהעסק חידש ישפיעו על מאזן הרווחים של העסק. רישום פטנטים, זכויות יוצרים, שמות מסחר ושמות עסקים, גניבות עין וכדומה – כל אלו נמצאים תחת תחום ההתמחות של עורך דין העוסק בקניין רוחני. ליווי של עורך דין מתחום זה יבטיח מזעור הסיכוי לתביעה בשל פגיעת העסק בקניינו הרוחני של עסק אחר ובמקביל הבטחת זכויותיו של העסק במימוש התמלוגים, הפיצויים והשימוש בפטנטים על ידי עסקים אחרים.
• חוזים עסקיים – כל עסק כולל בתוכו התקשרויות משפטיות אל גופים אחרים: לקוחות, ספקים, עובדים, שותפים וכדומה. התקשרות חוזית עם אחרים דורשת ניסוח חוזים אשר מצד אחד יאפשרו וידאגו לאינטרסים של בעלי העסק ומצד שני לא יפחידו במורכבותם את אלו אשר איתם חותמים על ההסכם. עורך דין המתמחה בתחום החוזים העסקיים ידע כיצד לנסח חוזים מתאימים שידאגו לאינטרסים של העסק.
• דיני עבודה – עסקים הכוללים עובדים, כוללים גם, מטבע הדברים, התנהלות כנגדם ובעדם. הגדרת חוזי עבודה תקפים תוך דאגה לשמירת זכויותיהם הסוציאליות מבלי לפגוע באינטרסים של העסק תמנע חשיפה בלתי צפויה לפיצויי פיטורין לא מתוכננים לדוגמה. קביעת אסטרטגיה משפטית על ידי עורך דין המתמחה בדיני עבודה יכולה למזער את הסכנות הצפויות בהעסקת עובדים, וכן לייצוג, במידת הצורך, בבתי הדין לעבודה.
• ליווי עסקי – מדריך לפתיחת עסק מצליח מתחיל מהכנת תוכנית עסקית טובה. ליווי עורך דין עסקי בשלבי הכנת התוכנית העסקית או התאמתה לצרכים המשתנים של העסק בתקופות התרחבות או שינוי תמזער את הסיכוי ליפול באחת מהמלכודות הרבות המלוות פתיחת עסק ותגדיל את הסיכוי להכנת תוכנית עסקית בריאה הלוקחת בחשבון משתנים כגון תנאי השוק, המתחרים, זיהוי מגמות וקהלי יעד, או נקודות חולשה בעסק.
• התנהלות מול הרשויות – פתיחת עסק חדש וניהולו השוטף כרוכה בהתנהלות רבה מול הרשויות השונות – מס הכנסה, ביטוח לאומי, משרדי המע"מ, המועצות המקומיות, משרד התעשייה והמסחר, משרדי איכות הסביבה, בנקים, חברות ביטוח, רשם החברות ועוד. עורך דין המתמחה בתחום דיני החברות יוכל לסייע בהתנהלות הזו תוך מקסום התועלת ובחירה באופן הרישום הנכון (לדוגמה כעוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות, חברה בע"מ וכדומה), וכן לנהל משא ומתן מוצלח כדי להשיג את התנאים האופטימאליים לעסק.

לא על ההתמחות לבדה

כאשר באים לבחור עורך דין בפתיחת עסק חדש צריך לזכור כי לא רק תחום ההתמחות של עורך הדין הוא חשוב אלא גם אופיו, התנהגותו והאוריינטציה המשפטית שלו. בעסקים קטנים הנמצאים בתחילת דרכם חשוב לבחור בעורך דין שישכיל לנסח חוזים קצרים וברורים שיגנו על הזכויות המשמעותיות של העסק, תוך יכולת גישור על סעיפים שאינם מהותיים. ניסוח חוזים כאלו ימנע מצב של איום על השותפים הפוטנציאלים ויבטיח התחלה חלקה לעסק. ככל שהעסק מתרחב קיים צורך להפוך את ניסוח החוזים לשמרני והדוק יותר כדי למנוע פרצות אפשריות.

בחירת עורך דין לעסק היא הבנה לא רק של תחום ההתמחות המתאים אלא גם של אופי ההתנהלות והגישה המשפטית המתאימה לעסק שלכם.

בחירת עורך דין מתאים לפתיחת עסק חדש היא צעד נבון שיסייע וילווה את העסק בדרכו תוך הימנעות ממכשלות ומקסום ההצלחות. בחירה נכונה מתבססת על בחירת עורך דין מתאים מבחינת האוריינטציה המשפטית ותחום ההתמחות לעסק שנפתח.

*הכתבה נערכה על ידי פורטל CRM המדריך לפתיחת עסק

תחום הרשלנות הרפואית בישראל הינו בעל מאפיינים מיוחדים, בעיקר בכל הנוגע לכלים המשפטיים הניתנים לתובעים ולזכויות המעונקות להם על ידי מערכת בתי המשפט, מכוח הדין והחוק. אחד מן המאפיינים העיקריים בהקשר זה הינו חובת הרישום המוטלת על המוסדות הרפואיים והרופאים המטפלים. ודוק, כאשר מופרת חובת הרישום על ידי הצוות הרפואי, הנפקות המשפטית של הדבר הינה כי בית המשפט עשוי להפוך את נטל ההוכחה ולהעבירו לכתפיו של הנתבע, בכל הנוגע להוכחת עובדות, אשר היה צריך לתעד אותן ברישום הרפואי.

לא חסרות דוגמאות מהפסיקה לשימוש בהיפוך הנטל, כמפורט לעיל. כך, ביום 24.2.11 ניתן פסק דין בעניין תביעת רשלנות רפואית שהגישה גברת הנדלר כנגד רופא השיניים שלה. על פי התובעת, היא התייצבה במרפאתו של הרופא לצורך בדיקה במסגרתה יקבע האם עליה לערוך טיפול שורש בפיה. אולם, תחת זאת ביכר הנתבע לבצע טיפול שורש בפיה מבלי לבדוק את מצבה ומבלי שיהיו בידיו צילומים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה האם יש לבצע טיפול שורש. בעקבות כך, טיפל הרופא בשן בריאה שכלל לא נדרש הטיפול בה (אותה שן הייתה סמוכה לשן שנדרש לבצע בה את טיפול השורש). לדידה של התובעת יש לראות בטיפול זה רשלנות רפואית מצד הרופא, אשר גרמה להשחרתה של השן ולנזקים נוספים שארעו לפיה של התובעת. בנוסף, מציינת התובעת את העובדה כי הרופא כלל לא ניהל רישום רפואי אודותיה כמתחייב בחוק זכויות החולה ועל כן יש להפוך את נטל ההוכחה, כך שהרופא עצמו יוכיח כי אין עסקינן בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית.

לטענת הנתבע, הוא עמד בחובת הרישום המוטלת עליו בכך שערך אודות התובעת רישום במסגרת מכתב ההפנייה שניתן לה. יתר על כן, הוא מציין כי עיין בצילומים קודמים של התובעת, אשר יש בהם כדי להעיד על כך שהיא נזקקה לטיפול שורש בשן בה טיפל ואף בגין כך לא ניתן למצוא כל רשלנות רפואית בטיפול שניתן על ידו.

בית המשפט מתייחס ארוכות לחשיבות הרישום הרפואי ופוסק כי בגין אי רישום מדוייק ומיהמן בזמן הטיפול, עשוי להיווצר לניזוק קושי בהוכחת תביעתו ברמת ההסתברות הנדרשת ממנו בדין. לפי כך, מקום שהיה צריך להיעשות רישום רפואי, אולם לא בוצע כל רישום שכזה בפועל, יש להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הרופא הרשלן. מעבר לכך, מן המפורסמות היא כי משמעות העברת הנטל הינה במקרים רבים קביעה כי מתקיימת רשלנות רפואית מצידו של המזיק, המקימה את אחריותו לנזקי הניזוק, היות ולעיתים נטל זה כבד מנשוא (במיוחד במקרים בהם לא נוהל כל רישום רפואי אודות הניזוק).

בנסיבות דנן אין לראות בפתק ההפניה ששורבט בכתב לא ברור על פני עמוד אחד בלבד כרישום על פי חוק זכויות החולה ואף לא קרוב לכך. אשר על כן, היות והרופא פגע בזכותה של התובעת, המעוגנת בחוק זכויות החולה, הוא זה שנדרש להוכיח כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בטיפול שהעניק. בית המשפט קובע, בהמשך לכך, כי התובע לא עמד בנטל האמור ועל כן עליו לפצות את התובעת בסך של כמאה עשרים אלף שקלים.

_______________________________________________________________

ראו כתבה על חרדה .